לאתר להקת מחול בת-שבע English   |
סיפורים - ״כי שכחו״
״כי שכחו״


זאב הלפרין (שמן), בעלים של ׳אירגונית׳, 1964-1978

"הקמתי תפאורות בקאמרי ובעוד מקומות, אבל בבת-שבע העבודה הייתה צריכה להיות מאד מדויקת כי הרקדנים רקדו על התפאורה ממש. עבדנו עם דני קרוון, שהיה האבא של כל התפאורנים,  אנחנו היינו אחראים לבנייה ולהקמה ראשונה על הבמה, ואחרי זה לעתים נדרשו תיקונים ושינויים. היה קשר בין האנשים הטכניים ואנשי הבמה. לעתים התאורנים באו לראות את התפאורה בייצור, דני רדלר, משה פריד. אני הייתי מגיע לראות את הריקודים כי זה היה חלק מהעבודה, וגם כי עניין אותי מאד, וגם כי היו לי קשרי ידידות עם חלק מהרקדנים ובעיקר עם רנה שינפלד. לפעמים, כשהתפאורה הייתה מסובכת להקמה, נסעתי איתם לסיורי הופעות בחו"ל. באחד הסיורים הגענו לבאת' [אנגליה] להופיע, גרי ברתיני ניצח על התזמורת שנגנה בזמן שהעלו את התפאורה לבמה לריקוד הבא. אבל את הפסל "דוד" שהיה חלק מהתפאורה לא העלו לבמה כי שכחו. פרנסואה שפירא לא ידע מה לעשות, אז ביקשתי בגד של אחד הרקדנים, לבשתי אותו, עליתי לבמה ושמתי את הפסל. זה היה ריקוד של רנה שינפלד".