לאתר להקת מחול בת-שבע English   |
סיפורים - ״לבוא בלי חולצה״
״לבוא בלי חולצה״


דני בינסטד, רקדן, 1956-1968 


"למדתי בלט בלונדון בביה"ס של ניקולס לגט מהאסכולה רוסית ובביה"ס של הרויאל בלט. על הבמה הרגשתי תמיד חופשי אבל את המסגרת והאינטריגות לא אהבתי ולא רציתי לרקוד יותר. ב-1965 אחרי הצבא, במקרה, בדרך לים, פגשתי את אביבה פז מול הסטודיו של בת-שבע באבן גבירול, והיא הציעה לי להיכנס. כך פגשתי את פרנסואה שפירא שהסכים לתת לי להשתתף בשיעור בלט של דונלד מקייל, אחרי ששכנעתי אותו שאני רקדן ולא פרחח חופים. פרנסואה החתים אותי על חוזה של 1300 לירות לחודש, זה היה אז המון, ואני התחייבתי ללמוד את הסגנון עד שמרתה תבוא אחרי שלושה חדשים. כשגרהם הגיעה ייעצו לי לבוא בלי חולצה כי זה מה שהיא אוהבת. היא תפסה אותי באשכים ואמרה: "I see that your art comes from those" היא צדקה.
זו הייתה להקת רפרטואר והביאו כוריאוגרפים מחו"ל, למנטליות הישראלית. הם היו צריכים להוציא מה שאפשר מהרקדנים, להתאים את הריקוד ליכולות וגם להתאים את זה לקהל מקומי, שיתחבר לזה. פעם הופענו בבאר-שבע באולם קולנוע לפני קהל של צעירים שחשבו שהם עומדים לראות מופע עם בחורות רוקדות חצי ערומות, ובמקום זה הם קבלו בחורים רוקדים בחצאיות [בריקוד תהילים של גלן טטלי]. הם לא העריכו את  האמנות שהבאנו אליהם. הקהל שאג וצעק ובקושי הצלחנו לרקוד".