לאתר להקת מחול בת-שבע English   |

אנשים

א
/
ב
/
ג
/
ד
/
ה
/
ו
/
ז
/
ח
/
ט
/
י
/
כ
/
ל
/
מ
/
נ
/
ס
/
ע
/
פ
/
צ
/
ק
/
ר
/
ש
/
ת
/

אשרה אלקיים-רונן

רקדנית וכוריאוגרפית. נולדה בנתניה למשפחת חקלאים. בתחילת שנות ה-50 החלה ללמוד מחול בתל-אביב אצל גרטרוד קראוס והשתתפה ביצירתה האחרונה שמשון ודלילה. נוסף על כך השתתפה בבימת מחול, להקתן של רינה גלוק, רינה שחם ונעמי אליסקובסקי. ב-1956 ראתה את הופעתה בארץ של להקת המחול של מרתה גרהם והחליטה ללמוד את הטכניקה שלה. בסיוע מלגה מבת-שבע דה רוטשילד נסעה לניו-יורק, למדה בבית הספר של מרתה גרהם וכן בבית הספר ג'וליארד במחלקה לכוריאוגרפיה שם למדה אצל אנתוני טיודור ולואיס הורסט. עם סיום לימודיה ב-1963 הזמינה אותה בת-שבע דה רוטשילד להצטרף לגרעין המייסדים של להקת בת-שבע, היא ורקדנים ישראלים נוספים שלמדו באותה תקופה בניו-יורק ובהם אהובה ענברי, שמעון לוי ואחרים.

אלקיים-רונן רקדה בלהקת בת-שבע בין 1967-1963, בין היתר ביצירות: בנות הגן, לונה פארק/טיול,  הורודיה, דרך הלימוד, מחוללי השחר (1964), שעשועי מלאכים, הציידים האגדיים, נוֹקטוּרן (1965). ב-1965 יצרה לראשונה ללהקת בת-שבע את  אדם וחווה, ובהמשך  את דוד וגליית (1966).

בשנת 1967 פרשה מלהקת בת-שבע והקימה בשיתוף עם רות אשל את להקת תיאטרון מחול אושרה אלקיים, שפעלה במשך כשנתיים בחיפה. ב-1969 הקימו היא והדה אורן סטודיו אזורי למחול בעמק הירדן. באותה שנה הייתה ממקימי להקת המחול הקיבוצית, ויצרה בעבור התכנית הראשונה של הלהקה בקיבוץ יגור את יצירתה הומאז' לפול קליי (1970). לאורך שנות ה-70 יצרה כוריאוגרפיות ללהקות רבות וביניהן להקת ענבל ולהקת המחול הקיבוצית. כמו כן חזרה אלקיים-רונן ליצור בעבור בת-שבע בניהולו האמנותי של קאי לוטמן, את היצירות מסע אל שום מקום (1974) ואת ליקוי מאורות (1975).

ב-1980 ייסדה קבוצת תיאטרון-תנועה, וזכתה על יצירתה טרמינל (1980) בפרס כינור דוד. עבודה זו הועלתה לאורך שנים בפסטיבל ישראל, בפסטיבל ברלין, בפסטיבל אדינבורו ובמרכז פומפידו שבפריז. נוסף על כך זכתה בפרס גורית קדמן לשנת 1989 ובפרס שרת החינוך ליוצרים באמנות המחול לשנת 2003.

צילום: דני בינסטד