אנשים

רנה שרת (-)

מורה, כוריאוגרפית וחוקרת מחול. ילידת ירושלים.
ב-1951 סיימה את לימודיה בסמינר הקיבוצים במסלול תרבות הגוף. בין השנים 1956-1953 למדה מחול אפריקאי בניו-יורק אצל חלוצת המחקר בתחום, הכוריאוגרפית והרקדנית פרל פרימוס בסטודיו למחול פרימיטיבי. ב-1961 יצאה שרת לשהות באפריקה, היא שבה לארץ וב-1965 החלה לעבוד ככוריאוגרפית בקיבוץ גבעת ברנר. בשנים 1988-1968 הייתה מורה למחול במכון וינגייט. ב-1971 נשלחה לטהרן בהזמנת ממשלת איראן כדי ללמד שם בבית הספר הממלכתי לפולקלור. לרגל חגיגת שנות האלפיים של איראן העלתה שרת מחרוזת של ריקודי מחוז גילאן (שנמצא בצפון-מערב איראן) מעל בימת האופרה בטהרן.
פעלה עם להקת המחול בת-שבע 2 וכתבה את הטקסט לתיבת המחול (1982), שבה הנחתה את קטעי הקישור. יצרה כוריאוגרפיה נוספת, תמונות במחול (1983), וגם בה הנחתה את קטעי הקישור.
בשנים 1991-1988 הייתה מנהלת המדור לריקודי עדות במרכז לתרבות וחינוך בהסתדרות. בשנים 1993-1991 הייתה המנהלת האמנותית של תיאטרון המחול ענבל. בין יצירותיה של שרת לענבל אפשר למנות את נמרוד והכתונת (1972) ואת אגדה בחולות (1979). עוד יצרה, הפעילה והנחתה סדרת מופעי מחול לתלמידי בתי ספר, תחילה במסגרת התיאטרון לילדים ולנוער ובהמשך באופן עצמאי, בתכנית בשם חלון לעולם המחול.
כחוקרת חיברה שרת ופרסמה את הספרים האלה: קומה אחא: דרך רבקה שטורמן במחול (הקיבוץ המאוחד, 1988), מחולנו לי ולך – זאב חבצלת: דברים על מחול (גלבוע, 2003), מלכה בלי ארמון: מיה ארבטובה, חלוצת הבלט הקלאסי בישראל (עמותת תחרות מיה ארבטובה לבלט, 2005). לאחרונה פרסמה את הספר הבא לי גורלי: דרכי בעולם המחול (ספרי עליית הגג, 2014).
שרת, ממייסדי עמותת אגוד הכוריאוגרפים לישראל (1983), פרשה מעולם המחול וכיום היא מקדישה את זמנה לעמותה למורשת משה שרת, אבי בעלה יעקב.