לינדה הודס (1933- )
רקדנית, מורה וכוריאוגרפית. נולדה בארצות הברית. החלה את הכשרתה במחול בגיל תשע בכיתת הילדים בבית הספר של מרתה גרהם בניו-יורק. בשנת 1953 הצטרפה ללהקתה של גרהם וביצעה תפקידים ראשיים ברבות מיצירותיה. במקביל רקדה במחזות מוזיקליים בברודוויי ובהפקות טלוויזיה.
בשנת 1964 הגיעה לראשונה לישראל כאסיסטנטית של גרהם לקראת הופעת הבכורה של להקת בת-שבע עם ריקודיה. בשנת 1965 שבה הודס לישראל כדי להדריך את רקדני הלהקה בביצוע הכוריאוגרפיות של גרהם הגן אחוז מלחמה ושעשועי המלאכים, והחליטה להשתקע בישראל. הודס הצטרפה ללהקת בת-שבע כמורה וכרקדנית ובהמשך לימדה בבית הספר למחול בת-דור, באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובתיאטרון מחול ענבל. הודס נישאה לרקדן אהוד בן-דוד ונשארה בלהקה עד לשנת 1970 כרקדנית, כמורה וכמנהלת חזרות. עד לשנת 1975 שימשה אחראית על הרפרטואר של מרתה גרהם בבת-שבע והייתה מנהלת אמנותית עמיתה לסירוגין בשנים 1974-1971. רקדה בבת-שבע בריקודים אדם וחווה, אוהל המראות (1965), צו הרשות, פנים ומסכה (1966), לשונות אש (1967), קלעים, תנועות (1969). נוסף על כך יצרה הודס עבור הלהקה את הכוריאוגרפיה ליצירותיה המופע (1967) והבט בעצמך (1972). ב-1970 פרשה מריקוד בבת-שבע ופעלה ככוריאוגרפית אורחת בבלט רמבֶּר בלונדון, וכמורה ומנהלת חזרות בנדרלנדס דאנס תיאטר (NDT) בהולנד. כמו כן לימדה מחול בג'וליארד, בנייבורהוד פלייהאוס ובאמריקן דאנס פסטיבל בניו-יורק. ב-1974 חזרה הודס ללהקת בת-שבע כדי לרקוד ביצירתה של גרהם חלום.
ב-1975 שבה לניו-יורק וניהלה את בית הספר למחול של מרתה גרהם, שם שימשה מנהלת חזרות ובשנים 1991-1979 גם מנהלת אמנותית שותפה. בשנים 1998-1992 שימשה מנהלת חזרות בלהקתו של פול טיילור וניהלה אמנותית את להקתו טיילור 2. הודס פועלת במסגרת בית הספר והלהקה של טיילור עד היום.
