ג'ין היל סאגאן (1991-1936)
רקדן וכוריאוגרף. יליד וירג'יניה. למד ציור ופיסול, והודות למלגת לימודים עבר לניו-יורק, שם למד ריקוד אצל מריה נבלסקה, והיה מראשוני הרקדנים האפרו-אמריקאים שהתמחו בבלט קלאסי. ב-1959 הצטרף כרקדן ראשי ללהקת הבלט אמריקנה, להקת הבלט הקלאסי הראשונה בארה"ב שהורכבה מרקדנים שחורים. ב-1960 עזב את ארצות הברית ונסע לרקוד באירופה, בעיקר בגרמניה, שם הקים להקה משלו שעבורה יצר את הכוריאוגרפיה הראשונה שלו בשנת 1963.
ב-1966 הגיע לראשונה לישראל ורקם ידידות עמוקה עם גרטרוד קראוס. היל סאגאן החליט לקבוע בארץ את מושבו. הקים להקה עצמאית וכן יצר ללהקת הבלט הישראלי, לבת-דור, ללהקת המחול הקיבוצית ולבת-שבע. עבור בת-שבע יצר את הריקודים האלה: בערת האדמה (1975), רכב אש (1976), גן קאלי (1977), אנחה (1983), סוויטה בכחול (1985) ולאליו (1987).
ב-1976 הוזמן היל סאגאן לחזור לארצות הברית וליצור כוריאוגרפיה עבור להקת אלווין איילי. באותה שנה אף הוזמן לפילדלפיה כדי ליצור כוריאוגרפיה עבור להקת המחול של פילדלפיה ("פילאדאנקו"), שם הפך במהרה להיות כוריאוגרף הבית של הלהקה ופעל בה עד יום מותו. לאורך 15 שנות פעילותו בלהקה זו יצר עבורה 12 ריקודים שמבוצעים עד היום. במקביל המשיך לבקר בישראל בכל שנתיים וכן ליצור עבור להקות מחול בארץ ובעולם.
ג'ין היל סאגאן נפטר בשנת 1991. לבקשתו, אפרו נטמן בחצר להקת המחול הקיבוצית בקיבוץ געתון.