משה אפרתי (1934 - 2020)
רקדן וכוריאוגרף ישראלי, חתן פרס ישראל למחול. אפרתי נולד בירושלים והוא דור שישי בארץ. הוא למד בבית הספר "תחכמוני" ובגיל צעיר החל לעבוד כמכונאי וכפועל במחצבה. בנעוריו עסק במחול ככלי ספורטיבי לפיתוח הגוף, ובתום שירותו הצבאי פנה ללימודי המחול בפקולטה למחול של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים אצל חסיה לוי אגרון. בגיל 23 הופיע בפני מרתה גרהם בעת ביקורה בארץ ונענה להצעתה למלגת לימודים בבית ספרה שבניו-יורק.
אפרתי למד בבית הספר של גרהם במשך שנתיים, שבמהלכן למד אצל המורים המובילים של התקופה כלואיס הורסט, כאנטוני טיודור וכדון פורוורת'.
עם שובו לישראל ב-1964 הצטרף ללהקת המחול בת-שבע, שבה שימש רקדן מוביל לצדם של רנה שינפלד ואהוד בן דוד. בבת-שבע חיבר את יצירותיו הראשונות לפתח חטאת רובץ (1969) ועין דור (1970), ב-1971 ייסד את להקת המחול "דממה" שהורכבה מרקדנים חירשים. בניסיון למצוא דרכים חדשות לתקשר איתם המציא אפרתי את "שיטת הוויבראציה" ופיתח אותה כך שאפשרה לו לשלב רקדנים חירשים ביצירותיו.
ב-1975 הוסב שמה של להקתו ל"קול ודממה" ולשורותיה הצטרפו רקדנים בעלי יכולת שמיעה. "קול ודממה" פעלה כשלושה עשורים (עד 2001), וזכתה למוניטין ולקרדיט רחבי היקף, קיימה הופעות בפסטיבלים ברחבי העולם וזכתה בשלל פרסים.
ב-1997 הוענק פרס ישראל לאפרתי על עשייתו האמנותית הענפה ועל תרומתו הייחודית לעיצוב פני אמנות המחול בישראל.
