אנשים

טרו סארינן (1964- )

רקדן, כוריאוגרף ומנהל אמנותי. יליד העיר פורי בפינלנד. החל לרקוד בגיל 16 אצל ליסה נויונן בעיר הולדתו. עבר להלסינקי ובשנים 1986-1982 למד בבית הספר של הבלט הלאומי של האופרה הפינית הלאומית. ב-1985 התקבל כרקדן ללהקת הבלט הלאומי של פינלנד, שם רקד עד 1993, ובמהרה הפך לסולן בלהקה לצד טומי קיטי. בשנים 1991-1989 רקד גם בלהקת המחול של התיאטרון העירוני של הלסינקי.
ב-1989 החל ליצור כוריאוגרפיות באופן עצמאי. יצירתו הראשונה, סולו בשם Ondekoza (1989), הושפעה ממחול אוריינטלי. לאחר מכן הזמינה אותו נויונן, מורתו הראשונה, ליצור עבור אנסמבל רקדנים שהיה להקתה את העבודה יותר חלב (More Milk, 1991). סארינן זכה להצלחה כסולן והופיע ברחבי העולם. כך הגיע גם לישראל בהזמנת רנה שינפלד, כאורח בתכניתה בפסטיבל כרמיאל למחול בשנים 1990 ו-1991.
בשנים 1993-1992 שהה במזרח אסיה ולמד ריקוד נפאלי במכון קאלה-מנדפָּה בקטמנדו אצל ראיג'ינדרה שֶסטרה. כן ביקר ביפן, שם למד תיאטרון-מחול בּוֹטוּ אצל קאזואו אונו ביוקוהמה ותיאטרון קבוקי בבית הספר של יוקו פוג'ימה בטוקיו.
עם שובו מהמזרח חזר סארינן להיות כוריאוגרף עצמאי והחל לעבוד כרקדן עצמאי. ככזה הופיע בעיקר עם להקת דניאל עזרלו בהפקת פרנסיס בייקון בבימוי יוהאן קרסניק ועם להקת תיאטרו קומונאלה (בית האופרה של פירנצה) וכן בתצוגות אופנה של איסי מיאקי. ככוריאוגרף יצר עבור להקות שונות, תחילה בפינלנד, עבור בלט האופרה של פינלנד, להקת PCD ופסטיבל קואופיו (Kuopio). לאחר מכן יצר עבור להקת בת-שבע בישראל, מה שהזניק את הקריירה הבינלאומית שלו. בהזמנת אוהד נהרין יצר עבור להקת בת-שבע את Behind ואת פלוק (1994) ובהמשך גם את אנ/דו (1998). זאת ועוד, רקד עם הלהקה את הריקוד B12 (1994) של יורמה אויטינן.
ב-1995 הקים את להקתו – Tero Saarinen & Company Toothpick – עם יובל פיק, לשעבר חבר להקת בת-שבע, ועם הנריקי היקילה מהבלט הלאומי של פינלנד. ב-1996 הועלתה יצירתו הראשונה עבור להקתו Westward Ho! ובשנת 2002 שינתה הלהקה את שמה ללהקת טרו סארינן.
סארינן יצר מעל 40 עבודות, מהן יצירות ללהקתו ומהן ללהקות אחרות, לרבות להקת תיאטרון-מחול הולנד (NDT), בלט ליון, בלט גוּלבֶּנקיאן בליסבון, הבלט הלאומי של פינלנד ובלט האופרה של גוטנברג.
סארינן ממשיך להופיע במופעי סולו. בין מופעיו הבולטים כסולן היו Hunt (2002), יצירה שאתה הופיע 174 פעמים ב-32 מדינות עד 2013, וגבירה כחולה (2008).
סארינן זכה בפרסים ובעיטורי כבוד רבים, בהם פרס פינלנד (2001), מדליית פרו פינלנדיה (2005) ופרס מטעם קרן התרבות הפינית (2008). בשנת 2004 הוכתר סארינן באות אביר לגיון הכבוד הצרפתי.