דניאל עזרלו (1957- )
רקדן וכוריאוגרף. יליד לוס אנג'לס. היה ספורטאי בתיכון והתמחה בריצת משוכות. ב-1974 החל ללמוד רפואה בברקלי. בשנתו הראשונה ללימודים החל ללמוד מחול והופיע בלהקת המחול של האוניברסיטה.
ב-1976 עזב את לימודי הרפואה ועבר לניו-יורק, שם למד אצל אלווין איילי, בבלט ג'ופרי וכן בג'וליארד. בתוך כמה חודשים החל לעבוד כרקדן בלהקת 2 x 5 פלוס, בניהולם של ברוס בֶּקֶר וג'יין קוֹזמינסקי, שם פעל כשלוש שנים, להוציא פרק זמן קצר שבו רקד בלהקת לאר לוּבּוֹביץ'. בשנים 1983-1979 רקד בלהקת פול טיילור. במהלך תקופה זו עבד עם ידידו מוזס פנדלטון על כמה פרויקטים ללהקת פּילוֹבּוֹלוּס ופרויקטים עצמאיים אחרים. בשנת 1983 ייסדו עזרלו ופנדלטון את להקת התיאטרון-מחול מומיקס, שבה פעל עזרלו כרקדן וככוריאוגרף עד לשנת 1987. ב-1987 פרש עזרלו ממומיקס עם ג'רמי המפטון, אשלי רולנד ומורלי סטיינברג. יחד הקימו את תיאטרון-מחול ISO (ראשי תיבות של המשפט "אני כל כך אופטימי"), שם רקד ויצר כוריאוגרפיות עד 1994. במקביל לפועלו במומיקס וב-ISO יצר עזרלו כוריאוגרפיות לבלט פריז, לדויטשה אופר בברלין, ללהקת הבארד סטריט דאנס שיקגו וללהקת המחול העכשווי של לונדון. עוד יצר למחזות זמר בברודוויי, לתצוגות ואירועי אופנה, לקולנוע ולטלוויזיה, לקליפים מוזיקליים (U2, סטינג ואחרים), למופעי מוזיקה (דיוויד בואי) ולפרסומות.
במהלך שנות ה-80 הוזמן על ידי המנהל האמנותי דוד דביר לעבוד עם להקת בת-שבע, שרקדה את יצירותיו דג-כלב, האחים (1984), סויזפלקט (1985), המתחזה הגדול (1987), שמונה ראשים, סייקו-קילר (1988), סופר סטרייט איז קאמינג דאון (1990). יצירותיו זכו לפופולריות והופיעו תכופות ברפרטואר הלהקה.
מאז אמצע שנות ה-90 ממשיך עזרלו ליצור עבור להקות רבות ברחבי העולם, לרבות הבלט הרפרטוארי האמריקאי, Cirque Du Soleil ועוד. נוסף לכך הוא יוצר כוריאוגרפיות לסרטים (ללכת עד הסוף, גברים בשחור ועוד), לאופרה, למחזות זמר (קאטס, ספיידר-מן), למופעי מוזיקה (אנדראה בוצ'לי, ריקי מרטין ועוד), למופעי מולטימדיה ולטקסי ראווה, לרבות טקס פרסי האוסקר ה-70 ב-1998 וטקס פתיחת אולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה ב-2014. זכה בפרס בוב פוֹסי לכוריאוגרפיה (1996), בפרס האמי (1996), בפרס פרמיו פוזיטנו האיטלקי (1998), בפרס ניז'ינסקי (1998) ובפרס ה-Ischia האיטלקי (2006).