רקדן, כוריאוגרף, מעצב ומורה. יליד קזבלנקה, עלה ארצה כילד עם משפחתו. סיים את לימודיו באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים במחלקה לעיצוב קרמי ופיסול. עבר ללמוד באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בניהולה של חסיה לוי אגרון וכן אצל גרטרוד קראוס. במשך שנות ה-60 פעל הן כאמן קרמיקה והן כרקדן בלהקת ענבל. ב-1967 הצטרף ללהקת בת-שבע ורקד בה עד 1975. רקד ביצירות: אדם וחווה (1965), צו הרשות (1966), המופע, בבואות, על כנפי חופים (1967), חזרה!...(?), תחנות ומפגשים, תפוס את הזוהר הלוהט, צאצאים (1968), קונצ'רטו בארוק מס' 5, תנועות (1969), עין דור, קונצ'רטו לכלי הקשה (1970), הכרם של מרתה, עמי-ים עמי-יער, פסיעות ביחד ולחוד, קונצ'רטו לעץ ההבנה (1971). נוסף על כך עיצב תלבושות ותפאורה בלהקה ליצירות קולות ממרחקים (1971), הכרם של מרתה (1971) עמי-ים, עמי-יער (1971).
ב-1974 פרש מלהקת בת-שבע והצטרף ללהקת קול ודממה של משה אפרתי. ב-1975, לאחר סיור הלהקה בארצות הברית הוזמן ללמד באוסטין, טקסס, שם הקים להקה. המשיך ליצור וללמד במחלקה לתיאטרון ומחול באוניברסיטת טקסס. בשנים אלה הוזמן ליצור כוריאוגרפיות ללהקת הבלט הקיבוצית וללהקת הבלט הישראלי וכן ללהקת בת-שבע, שעבורה יצר את וריאציה גדולה (1977) ואת צעדי ענק (1981). שריר אף עיצב ביצירות אלה את התלבושות והתפאורה.
משנת 1980 עוסק בשילוב טכנולוגיות מחשב במחול, נחשב לאחד מפורצי הדרך בתחומו ומוזמן ללמד וליצור ברחבי העולם. כמו כן, זכה בפרסים רבים בתחומו ובהם פרס הקרן הלאומית האמריקאית לחדשנות באמנות (1996-1995), פרס החדשנות במציאות וירטואלית ומרחב סייבר באמנויות (1997), ופרס ההצטיינות מטעם רוברט המילטון (1998).