אנשים

טאלי בייטי (1995-1923)

רקדן וכוריאוגרף. נולד בלואיזיאנה וגדל בשיקגו. בגיל 14 החל לרקוד אצל קתרין דנהאם, ולמד את סגנונה שהתבסס על חזרה לשורשים של המחול האפריקאי והקאריבי. בשנים 1937 - 1946 רקד בלהקתה וכן בהרכבים נוספים ובמופעי סולו. בנוסף למד אצל מרתה גרהם, אך סירב להצעתה להצטרף ללהקתה. בשנת 1945 הופיע בסרט "מחקר בכוריאוגרפיה למצלמה" של הבמאית מאיה דרן. שנה לאחר מכן, עבר בייטי לניו יורק, השתתף במחזות זמר בברודוויי ורקד במופעים שונים.
בייטי הקים להקת מחול משלו, טרופיקנה, בשנת 1949. הלהקה זכתה להצלחה גדולה וסיירה ברחבי העולם עד שנסגרה בשנת 1955. מאז המשיך בייטי ליצור עבור להקות שונות בעולם, לרבות בלט בוסטון, בלט היספניקו בניו יורק ולהקת אלווין איילי, וכן למחזות זמר בברודוויי. בייטי נודע גם בשיתוף הפעולה שלו עם מוסיקאי הג'אז דיוק אלינגטון, והרבה להשתמש במוסיקה שלו כבסיס לכוריאוגרפיות.
בשנת 1951 הגיע עם להקתו לישראל לסיור שתוכנן להימשך שלושה שבועות, אך התארך לארבעה חודשים. בתקופה זו התוודע למחול הישראלי, ובעיקר למד להתפעל מלהקת המחול ענבל. באותה שנה יצר עבור תיאטרון הבלט הישראלי של גרטרוד קראוס את אש בהרים, יצירה העוסקת בחיי המתיישבים היהודים בארץ.  בשנת 1968 הגיע לישראל שוב, והפעם כדי ללמד את רקדני להקת בת-שבע את הכוריאוגרפיות שלו תחנות ומפגשים ו- תפוס את הזוהר הלוהט. בהמשך יצר עבור הלהקה את הריקוד המקורי כיפת הרקיע (1973).
בשנת 1993 זכה בייטי בפרסי מפעל חיים, האחד מפסטיבל הסרטים האמריקאי Bostowed והשני בטקס פרסי פסטיבל המחול האמריקאי ע"ש סמואל ה. סקריפס.

טאלי בייטי נפטר בשנת 1995 בניו יורק.