אנשים

אהוד בן-דוד (1976-1933)

רקדן, כוריאוגרף ומורה. יליד ישראל. בוגר מכון וינגייט לחינוך גופני, רקד בלהקת ריקודי העם כרמון וב-1958 החל להתנסות במחול מודרני בסטודיו של רינה שחם ואף רקד בלהקתה. כן רקד בבימת מחול אצל רינה גלוק, בלהקת התיאטרון הלירי של אנה סוקולוב ובהפקות תיאטרון מוזיקלי של גיורא גודיק. בשנת 1963 הצטרף ללהקת בת-שבע עם רקדנים נוספים מלהקת התיאטרון הלירי, ובהם רות לרמן וגליה גת, ונמנה עם גרעין הרקדנים הראשון של הלהקה. רקד במרבית יצירות הלהקה ובהן בנות הגן, לונה פארק, מחוללי השחר, שעשועי הדמיון, דרך הלימוד, המעבר (1964), הציידים האגדיים, אוהל המראות, סארְגאסו, נוֹקטוּרן, סרַבַּנד, שעשועי מלאכים, הגן אחוז המלחמה (1965), תהילים, פנים ומסכה, ספורט (1966), המופע, לשונות אש, על כנפי חופים (1967), 1-2-3, לא לדעת צללים, תחנות ומפגשים, תפוס את הזוהר הלוהט (1968), לפתח חטאת רובץ, תנועות, לה מלינצ'י (1969), קונצ'רטו לכלי הקשה, קולות ממרחקים (1970), עמי-ים, עמי-יער, קאפריצ'וס (1971), לנוכח הירח המלא (1972), כיפת הרקיע, שיר (1973), חלום, ליקוי חמה (1974), בערת האדמה, מסע (1975).
בן-דוד היה נשוי ללינדה הודס, רקדנית ומנהלת חזרות שהגיעה לארץ עם מרתה גרהם.
היה חבר בלהקת בת-שבע עד לשנת 1976 ונחשב לאחד מרקדניה הכריזמטיים. הוא קיבל את פרס כוכב הזהב בפריז (1971), לימד במקומות שונים בארץ ויצר כוריאוגרפיות. ללהקת בת-שבע יצר את הריקוד צו הרשות (1966).

ב-1976 נהרג בן-דוד בתאונת דרכים.