אנשים

 דאג וארון (1956- )

רקדן וכוריאוגרף. יליד סיוֹסֶט, לונג איילנד. כילד למד סטפס במשך כתשע שנים, והופעת הבכורה שלו הייתה בגיל שש בהפקת סטפס של פיטר פן בתפקיד אחד הילדים האבודים. כנער המשיך לרקוד סטפס וב-1974 החל את הכשרתו כרקדן קלאסי ומודרני במכללת פרצ'ס באוניברסיטה של מדינת ניו-יורק אצל מל ווֹנג ורוייס פרננדז. בהמשך למד בלט אצל מגי בלאק וזינה רומֶט. לאחר סיום לימודיו רקד בשנים 1979-1978 בלהקתו של חוזה לימון. בשנים 1986-1979 רקד בלהקתו של לאר לוּבּוֹביץ'.
ב-1986 פרש מלהקת לובוביץ' וייסד בעיר ניו-יורק את להקת דאג וארון ורקדנים, שבה הוא פעיל עד היום. בין יצירותיו ללהקתו: קנטטה 78 (1986), חֲזָקָה (Possession, 1995), מחר (2000), סירות עוזבות (2006) ושטח עמום (2007). הלהקה הופיעה ברחבי ארצות הברית, אירופה, אסיה, קנדה ודרום אמריקה, בין היתר בערים ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, לונדון, טורונטו, מוסקבה, בואנוס איירס וטוקיו.
במקביל לעבודתו עם להקתו יצר וארון עבור להקות רבות אחרות וביניהן להקת לימון, להקת רמבֶּר, להקת מרתה גרהם, בלט קולורדו, דאנסמייקרס הקנדית, בלט ברן, שוויץ, אן קריאייטיב מיפן ולהקת בת-שבע. עבור להקת בת-שבע יצר את הכוריאוגרפיה לריקוד סימפוניית תהילים (1988), וכן רקדה הלהקה שלושה מריקודיו של וארון שיצר ללהקתו: קנטטה 78, קרוע (1988) והקול הבולגרי (1989).
וארון פעיל כבמאי וככוריאוגרף של הפקות אופנה וטלוויזיה וכן של אופרות בבתי אופרה ברחבי העולם, ובהם המטרופוליטן אופרה, האופרה של קולורדו והאופרה של מינסוטה.
וארון זכה בפרסים רבים ובהם מלגת גוגנהיים, פרס OBIE, שתי זכיות בפרס בֶּסי וארבע פעמים בפרויקט המחול הלאומי.