אנשים

מרק מוריס (1956- )

רקדן וכוריאוגרף יליד סיאטל. בילדותו החל ללמוד בלט, פלמנקו ופולקלור אירופאי בבית הספר וֶרלָה פלאוורס (Verla Flowers) למחול. ב-1967, בגיל 11, השתתף בלימודי קיץ באינדיאנה אצל חוזה גרֶקוֹ ((José Greco. בהיותו בן 13 הופיע באופן מקצועי עם אנסמבל קולדָה, קבוצת מחול בלקני. בין השנים 1974-1972 למד בלט אצל פרי ברנסון, ובתיכון שר במקהלות ולמד לנגן בפסנתר. ב-1974 יצא למדריד ללימודי פלמנקו ורקד עם הבלט המלכותי של מדריד.
מוריס שב לארצות הברית ב-1976, חי בניו-יורק והיה רקדן פעיל בכמה להקות, ובהן: בלט אליוט פלד (1977-1976), להקת לאר לוּבּוֹביץ' (1978-1977), להקתה של חנה קהאן (1982-1979) ולהקתה של לאורה דין (1982-1981). ב-1980 ייסד להקה עצמאית שנשאה את שמו, שהופעתה החשובה הראשונה הייתה ב-1984 באקדמיה למוזיקה בברוקלין, ניו-יורק. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בארצות הברית ב-1985 ובאירופה ב-1986.
במהלך שנות שהותו באירופה יצר מוריס כוריאוגרפיות ללהקות שונות ובהן להקת בת-שבע, שאליה הזמין אותו דוד דביר, אז המנהל האמנותי. מוריס יצר עבור הלהקה שתי כוריאוגרפיות, שתיהן משנת 1985: אולמות שיש ותרגילים בקנון של ¾, יצירה שלה גם עיצב את התלבושות.
מוריס ייסד להקה נוספת בבריסל ב-1988 כהרחבה ללהקתו הקיימת וקרא לה להקת המחול מונֵיי (Monnaie Dance Group). הוא היה למנהלה האמנותי עד לשנת 1991, אז שב לארצות הברית. בשנים 1997-1980 יצר מוריס כ-100 כוריאוגרפיות וב-1997 נחשב לאחד הכוריאוגרפים המובילים בארצות הברית, כשלהקתו המבוססת מנתה 17 רקדנים.   
מוריס זכה בפרסים רבים: שלוש פעמים זכה בפרס בסי בניו-יורק (1984, 1990, 2007), פרס פסטיבל אדינבורו (1995) ופרס קַפֵּזיו על מפעל חיים (1997). ב-2010 זכה מוריס בפרס ליאונרד ברנשטיין על מפעל חיים לקידום מעמדה של המוזיקה ולהעלאת קרנה.