לאתר להקת מחול בת-שבע English   |

אנשים

א
/
ב
/
ג
/
ד
/
ה
/
ו
/
ז
/
ח
/
ט
/
י
/
כ
/
ל
/
מ
/
נ
/
ס
/
ע
/
פ
/
צ
/
ק
/
ר
/
ש
/
ת
/

בריאן מקדונלד

בריאן מקדונלד (1928- )


רקדן וכוריאוגרף. יליד מונטריאול, קנדה. כילד השתתף בתסכיתי רדיו וניגן בפסנתר. בשנת 1945 החל ללמוד מחול אצל אליזבת' ליז (Leese) וג'רלד קרבייה והמשיך לתואר באנגלית מאוניברסיטת מקגיל בשנים 1947-1943, שם הופיע כרקדן והתנסה ביצירת כוריאוגרפיות. בין 1947 ל-1949 עבד כמבקר מוזיקה בעיתון מונטריאול הרלד. לאחר השתתפות בסאמר סקול של סיליה פרנקה בטורונטו, הצטרף ב-1950 לבלט הלאומי של קנדה, אך נאלץ לפרוש מריקוד ב-1953 בשל פציעה בזרוע. מקדונלד המשיך בלימוד המחול במונטריאול ויצר כוריאוגרפיות לטלוויזיה. ב-1956 ייסד את תיאטרון הבלט של מונטריאול במטרה להעלות מופעים עם מוזיקה קנדית, יוזמה שלא האריכה ימים. ב-1958 החל ליצור כוריאוגרפיות עבור הבלט המלכותי ויניפג, להקה שעבד עמה רבות לאורך השנים. לאורך שנות ה-60 וה-70 יצר מקדונלד כוריאוגרפיות ללהקות רבות ברחבי העולם ונודע גם כבמאי של אופרות ומחזות מוזיקליים. היה מנהל אמנותי של להקות רבות, לרבות להקת בת-שבע (1972-1971), הבלט הלאומי השוודי (1967-1964), ניו-יורק הארקנס בלט (1968-1967) ולהקת לה גראנד בלט קנדיין (1977-1974), שם היה גם לכוריאוגרף הבית (1990-1980). ניהל את תכנית הקיץ למחול של בַּאנף בשנים 2001-1982, ושימש יועץ אמנותי בכיר למרכז הלאומי לאמנות בקנדה (1998-1996).
בשנת 1971 יצר עבור להקת בת-שבע את הכוריאוגרפיות קולות ממרחקים והכרם של מרתה ושימש בה מנהל אמנותי. בעת ניהולו את הלהקה שהה זמן ניכר מחוץ לארץ (בעיקר בקנדה), והניהול בפועל הופקד בידי מנהל החזרות משה רומנו, שהיה קודם לכן רקדן בלהקה.
מקדונלד זכה בפרסים רבים ובהם  פרס כוכב הזהב בפריז (1964), פרס מולסון (1983), פרס וולטר קרלסון למצוינות באמנויות הבמה (2001) ופרס מיוחד מטעם המושל הכללי בקנדה על מפעל חיים (2008). מאז 1967 היה מקדונלד לקצין מסדר הכבוד הקנדי וב-2002 קודם לדרגת שותף.


בריאן מקדולנד נפטר ב-29 בנובמבר 2014.