אנה סוקולוב (2000-1910)
רקדנית וכוריאוגרפית. נולדה בקונטיקט למשפחת מהגרים יהודית. ב-1912 עברה משפחתה לניו-יורק, שם גדלה והתחנכה. החלה את הכשרתה בריקוד בגיל 10 בארגון האחיות עמנואל ובהיותה בת 15 למדה בבית אמנויות הבמה Neighborhood Playhouse, אצל בלאנש תלמוד ובירד לארסון. בשנת 1928 הפך בית הספר למוסד מוכר ללימודי אמנויות הבמה וסוקולוב, שקיבלה מלגה מלאה ללימודים, למדה שם אצל מרתה גרהם ואצל לואיס הורסט.
בשנים 1938-1930 רקדה סוקולוב בלהקתה של מרתה גרהם ובמקביל הצטרפה לקבוצת Radical Dance Movement, שם החלה ליצור כוריאוגרפיות. ב-1936 הקימה להקת מחול עצמאית, Dance Unit, ב-1939 הוזמנה למקסיקו, שם ייסדה את להקת המחול המודרני הראשונה במדינה.
החל משנות ה-40, עת חזרה סוקולוב ממקסיקו לניו-יורק, יצרה כוריאוגרפיה לתיאטראות ולמחזות זמר בברודווי ועבדה עם גדולי היוצרים כגון ברטולד ברכט, טנסי ויליאמס וליאונרד ברנשטיין. הייתה חברה בקבוצה המייסדת של בית הספר למשחק Actors Studio, בו לימדו משחק על בסיס שיטת סטניסלבסקי. במשך כ-40 שנה לימדה במחלקות למחול ולדרמה בבית הספר ג'וליארד בניו-יורק.
בשנת 1953 הזמינה קרן התרבות אמריקה-ישראל, בהמלצתו של ג'רום רובינס, את סוקולוב, כדי שתקים בסיס טכני-מקצועי ללהקת ענבל. ואכן, סוקולוב סייעה להכנת מסעה המוצלח של הלהקה באירופה ובארצות הברית. ב-1957 מונתה ליועצת האמנותית של הלהקה ומאז המשיכה לבקר בארץ בקביעות והעבירה שיעורים וסדנאות. קשריה עם המחול בישראל התהדקו וב-1962 ייסדה את התיאטרון הלירי שפעל כשלוש שנים והיה להקה מקצועית שהיוותה נקודת מפנה למחול בארץ הן מבחינת היצירות האקספרסיביות שחיברה והעמידה, והן מבחינת הרקדנים האיכותיים אתם עבדה. חלק מהרקדנים עבר ללהקת בת-שבע עם הקמתה ובכך התחיל תהליך שבסופו נסגר התיאטרון הלירי. במקביל, סוקולוב עבדה עם תיאטראות בארץ ובייחוד בלטה עבודתה הכוריאוגרפית בתיאטרון הקאמרי במחזה שלמה המלך ושלמי הסנדלר (1964).
בשנות ה-70 הוזמנה סוקולוב לראשונה ככוריאוגרפית אורחת ללהקת בת-שבע על ידי מנהלה האמנותי דאז, ויליאם (ביל) לות'ר. בביקור זה העמידה את הריקודים מדבריות וידידות, את הסולו שיר, לאהוד בן דוד, ויצרה את לזכר מספר 52436 (1973), סולו לרנה שינפלד. בהמשך יצרה עבור הלהקה את פואמה של התעלות (1976), שלה גם יצרה תלבושות; ואת חדרים (1977), חלומות, סצנות מהמוזיקה של צ'ארלס איבס (1978) והחתונה (1982).
ב-1956 הייתה מועמדת לפרס טוני על כוריאוגרפיה להצגה של המחזאי שון או'קייסי. זכתה בפרס דאנס מגזין ב-1961 ובפרס פסטיבל המחול האמריקאי ב-1991.
עיסוקה של אנה סוקולוב בכוריאוגרפיה, כמרצה וכיוצרת, נמשך עד סמוך לפטירתה בגיל 90 בשנת 2000.