אורית קינן (ויטורי)

אורית קינן (ויטורי) נולדה ב-1957 בקיבוץ שמיר.

החלה ללמוד מחול בגיל 14 בתכנית הקיבוצית באולפנה למחול בתל-חי ואצל רינה שחם. נסעה לשליחות בפרו לשלוש שנים עם משפחתה ושם המשיכה את לימודי המחול במסגרות פרטיות. כשחזרה ארצה התגייסה ולאחר השחרור מצה"ל החלה לרקוד בסטודיו בת-דור, התקבלה לבת־שבע 2 ורקדה בכל יצירות הרפרטואר של הלהקה הצעירה.

הצטרפה ללהקת בת־שבע ב-1979 ונשארה בה עד פרישתה ב-1993. רקדה ביצירות רבות ביניהן: קרקס המחולות של סטרווינסקי, זיכרונות עם (1979), דמויות, רפסודיה, קַנטיגָס (1980), רדיוס, עדות, הַרוּ נוֹ אוֹמי (1981), חפלחץ (1983), טבולה ראסה (1987), מה שנותר (1990), מלכות גוֹלוּבּ (1991), לעצור את ג'ורדן (1992). במרוצת השנים התמנתה גם לתפקיד מנהלת החזרות של הלהקה.
עסקה בהוראת המחול המודרני, הופיעה עם דוד דביר בתכנית המיועדת לקרב קהל צעיר לעולם המחול וכיום מתמקדת בעבודה טיפולית גופנית בשיטת היאנטרה יוגה.