רחמים רון נולד ב-1942 בקהיר.
בנם של של סיזאר שמה, אמן מפריז, ואסתר פרדו לוי. עלה ארצה עם משפחתו לקיבוץ שער הגולן. למד מחול מודרני אצל יהודית ארנון בקיבוץ געתון,כמו כן רקד ואף הדריך בתחום ריקודי עם. ב-1963 הגיע לאודישן של הלהקה, שהתקיים בסטודיו של מיה ארבטובה והתקבל ללהקת בת־שבע. במשך השנה מעת התקבלותו ועד לפתיחת הלהקה, ובתמיכת מלגה מבת־שבע דה רוטשילד, למד בלט קלאסי אצל מִיה ארבַּטוֹבה והיינריק נוימן, אימפרוביזציה וכוריאוגרפיה בסטודיו גרטרוד קראוס (רחוב פרוג 24 בתל אביב) וטכניקת גרהם אצל רינה גלוק. ב-1964, עם הקמת להקת בת־שבע, היה לחלק מגרעין הרקדנים הראשון של הלהקה. ב-1967 נסע בסיוע מלגת לימודים לניו-יורק, ללמוד בבית הספר של מרתה גרהם. רון הצטרף ללהקתה של גרהם ורקד בה בשנים 1968-1967, אז הופיע בברודוויי ובמקסיקו. עם שובו לישראל ב-1969 חזר לרקוד כסולן בלהקת בת־שבע. בשנים אלה זכה להצלחה כשהעיתון האמריקאי –Dance Magazine בחר בו לרקדן החודש וכשקיבל בשנת 1971 (עם רנה שינפלד) את פרס כוכב הזהב בפריז.
בשנת 1972 פרש מלהקת בת־שבע והצטרף ללהקת בת-דור למשך שנה. בשנים 1974-1973 רקד בגרמניה ובשווייץ וכן בסרט קזבלן. ב- 1975 שב ארצה וחזר ללהקת בת־שבע. רון השתתף בריקודים: בנות הגן, לונה פארק, מחוללי השחר, שעשועי הדמיון, לתוך המבוך, דרך הלימוד (1964), אדם וחווה, הציידים האגדיים, אוהל המראות, סארְגאסו, נוֹקטוּרן, שעשועי מלאכים (1965), צו הרשות, תהילים, האירוסין, נשים באוהל (1966), שאלה ללא מענה, לשונות אש, בבואות, פרה עיוורת (1967), לא לדעת צללים (איקרוס), תחנות ומפגשים, תפוס את הזוהר הלוהט (1968), תנועות, הגולים, לה מילנצ'י (1969), קונצ'רטו לכלי הקשה, לעת צפייה, הכרם של מרתה, עמי-ים, עמי-יער (1970), תמורה (1971), לנוכח הירח המלא (1972), ליקוי מאורות (1975), דפי אלבום (1976), הר הבשמים, הדיבוק, קשת סביב שכמי (1977), הרהורים על במה פתוחה (1978), קרקס המחולות של סטרווינסקי (1979), קַנטיגָס וצייד המלאכים (1980).
בשנים 1975-1973 יצר רון כוריאוגרפיות ללהקת המחול הקיבוצית ולתיאטרון הבימה (על קלות דעת וצביעות בבימוי של עמרי ניצן). ב-1977 יצר את הכוריאוגרפיה הראשונה שלו עבור להקת בת־שבע, פנטזיה, ולאחריה יצר גם קטע מתוך קרקס המחולות של סטרווינסקי (1979) ואת בנות שילה (1979) ובשניים (1989). בשנים 1980-1978 שימש היה החזרות של הלהקה.
בשנת 1980 פרש מלהקת בת־שבע והקים את בית הספר למחולSkanes Dansakademi במלאמו, שוודיה, שאותו ניהל עד 1997. נוסף על כך שימש מורה למחול בלונדון, בניו-יורק, בשוודיה ובישראל. בארץ לימד רון בלהקת המחול הקיבוצית, בקריית-טבעון, בנתניה ובמקומות נוספים. הקים בכפר ורדים את הסטודיו "לגוף ולנפש" שבו הוא מלמד פילאטיס, וכן יקב בוטיק.
רפרטואר
-
בשניים
רחמים רון
1980 -
צייד המלאכים
רוברט כהן
1980 -
קנטיגס
פולין קונר
1980 -
קרקס המחולות של סטרוינסקי
פול סנסרדו וחברי הלהקה
1979 -
בנות שילה
רחמים רון
1979 -
הרהורים על במה פתוחה
פול סנסרדו
1978 -
הר הבשמים
דונלד מקייל
1977 -
הדיבוק
רינה ירושלמי
1977 - הצגת פריטים נוספים
-
קשת סביב שכמי
דונלד מקייל
1977 -
פנטסיה
רחמים רון
1977 -
דפי אלבום
דונלד מקייל
1976 -
ליקוי מאורות
אשרה אלקיים רונן
1975 -
עמי-ים, עמי-יער
ג׳ון קרנקו
1971 -
הכרם של מרתה
בריאן מקדונלד
1971 -
תמורה
מירל׳ה שרון
1971 -
קונצ׳רטו לכלי הקשה
נורמן מוריס
1970 -
לעת צפיה
רינה גלוק
1970 -
לה מלינצ׳י
חוזה לימון
1969 -
תנועות
ג׳רום רובינס
1969 -
הגולים
חוזה לימון
1969 -
לא לדעת צללים (איקרוס)
ריצ׳ארד קאטש
1968 -
תחנות ומפגשים
טאלי ביטי
1968 -
תפוס את הזוהר הלוהט
טאלי ביטי
1968 -
בבואות
רינה גלוק
1967 -
לשונות אש
פרל לאנג
1967 -
פרה עיוורת
רנה שינפלד
1967 -
שאלה ללא מענה
ג׳נט אורדמן
1967 -
האירוסין
נורמן מוריס
1966 -
צו הרשות
אהוד בן דוד
1966 -
תהילים
גלן טטלי
1966 -
נשים באוהל
רינה גלוק
1966 -
אדם וחוה
אשרה אלקיים רונן
1965 -
סארגאסו
גלן טטלי
1965 -
נוקטורן
דונלד מקייל
1965 -
שעשועי מלאכים
מרתה גרהם
1965 -
אוהל המראות
רוברט כהן
1965 -
הציידים האגדיים
גלן טטלי
1965 -
דרך הלימוד
מרתה גרהם
1964 -
לונה פארק (טיול)
רוברט כהן
1964 -
שעשועי הדמיון (שעשועים)
אתל וינטר
1964 -
בנות הגן
דונלד מקייל
1964 -
מחוללים (מחוללי השחר)
רוברט כהן
1964 -
לתוך המבוך
מרתה גרהם
1964