נולדה בתל-אביב למשפחת עולים מגליציה. בגיל 12 החלה ללמוד בלט קלאסי אצל מִיה ארבַּטוֹבה ומאוחר יותר גם מחול מודרני אצל רינה גלוק, שבלהקתה רקדה. בזמן שירותה הצבאי המשיכה בלימודיה והופיעה בבימת מחול. ב-1959 זכתה למלגת לימודים מטעם מרתה גרהם ותמיכה מטעם משרד החינוך ונסעה לניו-יורק ללמוד בבית הספר של מרתה גרהם ובג'וליארד. בשנותיה בניו-יורק למדה אצל המורים המובילים של התקופה ובהם לואיס הורסט, אנטוני טיודור ומרגרט קראסק, וכן הופיעה במטרופוליטן אופרה ובלהקתה של פֶּרל לאנג. ב-1963 שבה לישראל והצטרפה לתקופה קצרה ללהקת התיאטרון הלירי של אנה סוקולוב. אז גם הקימה להקה עצמאית שהציגה את יצירותיה. בסוף אותה שנה נענתה להצעתה של בת־שבע דה רוטשילד לחזור לניו-יורק וללמוד ריקודים מהרפרטואר של מרתה גרהם לקראת הקמת להקת בת־שבע.
שינפלד נמנתה עם גרעין הרקדנים המייסדים של להקת בת־שבע, ופעלה בה עד לשנת 1978. במרוצת השנים הייתה לרקדנית מובילה בלהקה, למורה ולכוריאוגרפית, וכן הייתה חלק מצוות הניהול האמנותי בתקופות שונות. כרקדנית השתתפה ביצירות: מחוללי השחר, הורודיה, לתוך המבוך, דרך הלימוד, המעבר (1964), הציידים האגדיים, בת יפתח, סָרָבַּנד, שעשועי מלאכים, הגן אחוז המלחמה (1965), תהילים, פנים ומסכה, נבכי הלב (1966), לשונות אש (1967), תחנות ומפגשים, תפוס את הזוהר הלוהט (1968), לפתח חטאת רובץ, קלעים, תנועות, באין מנוחה באין מחסה (1969), קונצ'רטו לכלי הקשה (1970), קולות ממרחקים, עמי-ים עמי-יער, תמורה (1971), לנוכח הירח המלא, אפיזודות ליריות, לאחר הגירוש (1972), ליקוי חמה (1974), בערת האדמה, מונודרמה, מסע (1975), דפי אלבום, פואמה של התעלות, הדים משמיים זרועי כוכבים (1976), הדיבוק (1977).
שינפלד יצרה ללהקה את הכוריאוגרפיה לריקודים בת יפתח (1965), פרה עיוורת (1967), קלעים (1969), פינות (1973), אלגיות (1974).
בשנת 1978 פרשה שינפלד מלהקת בת־שבע והקימה את תיאטרון-מחול רנה שינפלד, ובו להקה ובית ספר. שינפלד יצרה ללהקת המחול שלה ולמופעי יחיד בהשתתפותה למעלה מ-60 תכניות שהופיעו בארץ ובעולם.
שינפלד זכתה בפרסים ובציונים לשבח רבים, ובהם פרס הכוריאוגרף הצעיר בקונטיקט קולג' בארצות הברית (1960), מדליית כוכב הזהב בתחרות הבין-לאומית למחול בפריז (1971), שלושה פרסי כינור דוד (1979, 1980 ו-1982), פרס אוסקר נעמ"ת על מפעל חיים בתחום המחול (1994), פרס היצירה מטעם משרד החינוך והתרבות (1997), יקירת פסטיבל ישראל ירושלים (2000), פרס לנדאו לאמנויות הבמה (2001), פרס א.מ.ת. בתחום התרבות (2003) ופרס חיבוק לשלום האיטלקי (2007).
ב-2009 קיבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ב-1998 יצא ספר שיריה "אתה תרקוד, אני אמעד". פתקים לפינה באוש (2013) היא יצירתה האחרונה עד כה, אתה היא מופיעה ברחבי הארץ והעולם.
רפרטואר
-
הדיבוק
רינה ירושלמי
1977 -
דפי אלבום
דונלד מקייל
1976 -
הדים משמים זרועי כוכבים
כריסטופר ברוס
1976 -
פואמה של התעלות
אנה סוקולוב
1976 -
מונודרמה
מירל׳ה שרון
1975 -
מסע
נורמן מוריס
1975 -
בערת האדמה
ג׳ין היל סאגאן
1975 -
ליקוי חמה
רוברט כהן
1974 - הצגת פריטים נוספים
-
אלגיות
רנה שינפלד
1974 -
פינות
רנה שינפלד
1973 -
לזכר מס׳ 52436
אנה סוקולוב
1973 -
אפיזודות ליריות
מירל׳ה שרון
1972 -
לאחר הגירוש
ג׳ון באטלר
1972 -
עמי-ים, עמי-יער
ג׳ון קרנקו
1971 -
קולות ממרחקים
בריאן מקדונלד
1971 -
תמורה
מירל׳ה שרון
1971 -
קונצ׳רטו לכלי הקשה
נורמן מוריס
1970 -
תנועות
ג׳רום רובינס
1969 -
לפתח חטאת רובץ
משה אפרתי
1969 -
קלעים
רנה שינפלד
1969 -
באין מנוחה, באין מחסה
סופי מאזלו
1969 -
תחנות ומפגשים
טאלי ביטי
1968 -
תפוס את הזוהר הלוהט
טאלי ביטי
1968 -
לשונות אש
פרל לאנג
1967 -
פרה עיוורת
רנה שינפלד
1967 -
נבכי הלב
מרתה גרהם
1966 -
תהילים
גלן טטלי
1966 -
פנים ומסכה
נורמן מוריס
1966 -
בת יפתח
רנה שינפלד
1965 -
הגן אחוז המלחמה
מרתה גרהם
1965 -
סרבנד (קטע מתוך האחו האפל)
מרתה גרהם
1965 -
שעשועי מלאכים
מרתה גרהם
1965 -
הציידים האגדיים
גלן טטלי
1965 -
המעבר (הכנת מעשה הרשע)
רוברט כהן
1964 -
דרך הלימוד
מרתה גרהם
1964 -
הורודיה (הרודיאד)
מרתה גרהם
1964 -
מחוללים (מחוללי השחר)
רוברט כהן
1964 -
לתוך המבוך
מרתה גרהם
1964
תצלומים
סרטים ואודיו
-
קלעים/ רנה שינפלד (00:00-03:10), קולות ממרחקים/ בריאן מקדונלד (3:11-6:44), המעבר (הכנת מעשה הרשע)/ רוברט כהן (6:45-10:26)