שמעון בראון

שמעון בראון (1938-2025)

יליד פולין, הגיע ארצה בגיל 11 עם משפחתו. למד בתיכון בקיבוץ מזרע והיה ספורטאי מצטיין. התאמן במכון וינגייט ובגיל 17 זכה בתואר אלוף ישראל בהתעמלות מכשירים. בעצת מאמנו להתעמלות, החל ללמוד ריקוד בקיבוץ יגור אצל קטיה דֶלַקוֹבה. עם שחרורו מהשירות הצבאי בגולני, למד במקביל התעמלות במכון וינגייט ומחול מודרני אצל אריה כלב, רינה שחם ורינה גלוק וכן ג'אז אצל רות האריס. עם סיום לימודיו במכון וינגייט רקד בלהקת התיאטרון הלירי של אנה סוקולוב, בתכנית האחרונה של הלהקה, וכן בהפקות תיאטרון מוזיקלי של גיורא גודיק. נוסף על כך יצר כוריאוגרפיות בסגנון ג'אז והופיע במועדון התיאטרון ביפו.

בשנת 1963 הצטרף ללהקת בת־שבע עם רקדנים נוספים מלהקת התיאטרון הלירי ובהם רות לרמן, גליה גת ואהוד בן-דוד ונמנה עם גרעין הרקדנים הראשון של הלהקה. בשנים 1968-1964 רקד במסגרת הלהקה בריקודים לונה פארק, מחוללי השחר, שעשועי הדמיון, המעבר (1964), אדם וחווה, הציידים האגדיים, אוהל המראות, נוֹקטוּרן, שעשועי מלאכים (1965), דוד וגליית, האירוסין (1966). ב-1968 יצר עבור הלהקה את הכוריאוגרפיה והתלבושות לריקוד ספורט. באותה שנה יצר גם כוריאוגרפיה ראשונה לתיאטרון הקאמרי להצגה הנסיכה טוּרנדוֹט.
ב-1967, בברכתה של מרתה גרהם, נסע בראון לשהות בת שנה בניו-יורק, שם למד ג'אז אצל יוג'ין לואיס ("לואיג'י") פאקויטו, מאט מאתוקס וג'ק קול. ב-1969 חזר ארצה וייסד את להקת ג'אז פלוס שכללה רקדנים יוצאי להקת בת־שבע, ביניהם גליה גת, אנתוני (דני) בינסטד ורות לרמן. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ והעולם וכן בתכניות טלוויזיה ובפסטיבלים וזכתה לפופולריות רבה. במקביל יצר בראון לאורך המחצית הראשונה של שנות ה-70 כוריאוגרפיות לסרטים (לרבות קזבלן), לתיאטרון, לטלוויזיה, לפרסומות ולתצוגות אופנה.

ב-1974 עבר בראון לחיות בארצות הברית. במשך חמש שנים פעל בסנטה פה והקים בה להקת מחול ג'אז. ב-1979 הוזמן ללמד באוניברסיטה לאמנויות בפילדלפיה והיה ממקימי הפילדלפיה ג'אז דאנס סנטר. הופיע עם להקתו בארצות הברית ואירופה, וחזר תכופות לישראל להנחות כיתות אמן וסדנאות בביכורי העיתים, במכון וינגייט, בסמינר הקיבוצים ובאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.