לאתר להקת מחול בת-שבע English   |

אנשים

א
/
ב
/
ג
/
ד
/
ה
/
ו
/
ז
/
ח
/
ט
/
י
/
כ
/
ל
/
מ
/
נ
/
ס
/
ע
/
פ
/
צ
/
ק
/
ר
/
ש
/
ת
/

רות זיו איל

רות זיו איל (1944- )


רקדנית, כוריאוגרפית ובמאית. ילידת קיבוץ דליה. ב-1955 החלה ללמוד מחול אצל נעמי אלסקובסקי, ובהמשך השתתפה בכמה מריקודיה בלהקתה ובמסגרת להקת בימת מחול, ובהם בית ברנרדה אלבה (1961) ושמש (1962). מאוחר יותר למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. ב-1966 נסעה לניו-יורק לשהות בת חמש שנים וחצי, שם למדה לתואר ראשון (1968) ושני (1970) בבית הספר לאמנויות המופע של אוניברסיטת ניו-יורק בניהולה של ג'ין ארדמן. בנוסף, למדה בקורס של במאי התיאטרון הניסיוני, ריצ'רד שכנר שעסק בטקס ובריטואל והשפיע עמוקות על יצירתה העתידית.
ב-1971 שבה זיו איל לישראל והחלה ללמד תנועה בבית הספר למשחק בית צבי בניהולו של גרי בילו. בה בעת הייתה לכוריאוגרפית הבית בחאן הירושלמי בניהולו האמנותי של הבמאי מייקל אלפרדס, שם יצרה את יצירתה הראשונה בהצגה מסתורים (1977). ב-1978 יצרה את הסולו הדחליל עבור רות אשל, אז רקדנית בלהקת בת-שבע 2, עבור רסיטל מחול עצמאי. ב-1979 יצרה את כותרות נזכרות עבור אנסמבל קאמרי 2 בתיאטרון הקאמרי.
בשנים 1998-1981 הקימה וניהלה את קבוצת רות זיו איל. הקבוצה הוזמנה על ידי עודד קוטלר לפעול במרכז התיאטרוני נווה צדק (היום מרכז סוזן דלל). במסגרת זו העלתה את היצירות מחזור (1982), בלאי (1984) והחלון (1986). בשנות ה-90 יצרה עם להקתה את פרקים, יצירה מתמשכת בת שבעה פרקים, שהועלו תוך כדי תהליך העבודה כ"רישומים" (פרק א' נקרא רישום 1, וכן הלאה). ב-1998 העלתה במרכז סוזן דלל את המונודרמה בתנועה: מנגרוסים.
לצד פועלה עם קבוצתה יצרה זיו איל גם ללהקות אחרות כדוגמת להקת המחול הקיבוצית ולהקת בת-שבע. עבור זו יצרה, בהזמנת אוהד נהרין, את הריקוד סוּף (2000). ב-2007 העלתה את היצירה הסעודה של גימ"ל ודָל"ת, מחווה לסמואל בקט, בתיאטרון הערבי-עברי ביפו.
במהלך השנים עבדה זיו איל כמעצבת תנועה בתיאטרון עם הבמאים מייקל אלפרדס, דוד מוכתר-סמוראי, חנן שניר, יוסף מילוא ואחרים, והעבירה סדנאות תנועה לשחקנים בגרמניה, באוסטריה, בארצות הברית ובהודו. נוסף על יצירתה בתיאטרון המשיכה ללמד כל השנים בבית הספר לאמנות הבמה בית צבי, באוניברסיטת תל-אביב, בסמינר הקיבוצים ובסטודיו פרטי אליו הגיעו שחקנים מכל התיאטרונים.
זיו איל זכתה בפרס ורד הזהב של עיתון מעריב (1979), בפרס רוזנבלום לתיאטרון (1996) ובפרס הרקטור מטעם אוניברסיטת תל-אביב (2004). ב-2014 קיבלה פרס מפעל חיים בטקס קיפוד הזהב לתחום תיאטרון הפרינג'.