אנשים

ג'ון קרנקו (1973-1927)

כוריאוגרף. נולד בטרנסוואל, דרום אפריקה. החל ללמוד מחול בגיל 13 ביוהנסבורג אצל נינה מוניק ובהמשך אצל מרג'ורי שטורמן. ב-1944 החל קְרַנקוֹ ללמוד בבית הספר לבלט של אוניברסיטת קייפטאון אצל דאלסי האוס, וב-1944 יצר את הכוריאוגרפיה הראשונה שלו במועדון הבלט של קייפטאון. בסוף שנת 1945 עבר ללונדון ללמוד בבית הספר לבלט של סדלר'ס וולס (Sadler's Wells) ובמהרה הצטרף ללהקת סדלר'ס וולס בקובנט גרדן והחל ליצור עבורה כוריאוגרפיות. ב-1951 פרש מריקוד וקיבל על עצמו את תפקיד כוריאוגרף הבית של הלהקה. פעל בלהקה לאורך סוף שנות ה-40 ושנות ה-50 וכן יצר עבור להקות אחרות באנגליה (האקדמיה המלכותית למחול, בלט סנט-ג'יימס) וברחבי העולם, לרבות לה סקאלה והניו-יורק סיטי בלט.
ב-1960 עבר קרנקו לגרמניה וב-1961 מונה למנהל אמנותי של השטוטגרט בלט. יצר בלהקה זו כוריאוגרפיות, שימש בה בלט מאסטר ומורה ועבד בה עד מותו. ב-1971 אף הקים את בית הספר לבלט של שטוטגרט, הראשון בגרמניה שהיה גם פנימייה. זאת ועוד, היה הכוריאוגרף הראשי של בלט האופרה של באווריה בין 1967 ל-1971.
ב-1971 הגיע קרנקו לישראל כדי ליצור שתי עבודות עבור להקת בת-שבע: עמי-ים עמי-יער, וקונצ'רטו לעץ ההָובנה. עמי-ים עמי-יער הייתה יצירה מקורית, אחת הראשונות שעסקו בשואת העם היהודי, והיא מבוססת על טקסטים מתוך השירה העברית, בהקראתה של השחקנית חנה מירון. הריקוד זכה לתהודה רבה והלהקה הופיעה אתו מספר רב של הופעות. קונצ'רטו לעץ ההבנה היה ריקוד קומי שאף הוא זכה למספר הופעות רב.
ג'ון קרנקו נפטר ב-1973 מהתקף לב פתאומי בהיותו בן 45. ב-1975 הוקמה על שמו קרן המעניקה פרס שנתי להנצחת עבודתו – מדליית קרנקו.