אנשים

רקדנית ומורה. ילידת יוהנסבורג. בגיל 5 החלה ללמוד בלט ובגיל 14 התקבלה למגמת מחול ובמקביל רקדה בלהקת PACT. בגיל 17 נסעה לצרפת להשתלם בריקוד, ומאוחר יותר התקבלה ללהקתו של מוריס בז'אר בבלגיה וללהקת בלט שטוטגרט בניהולו האמנותי של ג'ון קרנקו אך עקב ביקור במחנה הריכוז דכאו החליטה לעזוב את גרמניה, ונסעה ב-1968 לישראל. בארץ רקדה בבלט האופרה הישראלית בניהול אֶדיס דה פיליפ. ב-1970 נסעה לווינה ורקדה כסולנית להקת תיאטר אן דה וין במשך שנתיים וחצי. עם שובה ארצה רקדה בלהקת בת-דור ובהמשך עברה לרקוד בלהקת קול ודממה של משה אפרתי.

בשנת 1977 הצטרפה ללהקת בת-שבע ורקדה בה עד 1986 כרקדנית מובילה. רקדה ביצירות: וריאציה גדולה (1977), חלומות, סצנות מהמוזיקה של צ'ארלס איבס (1978), שעה בצהריים, קרקס המחולות של סטרווינסקי, בנות שילה, ערבה ביצות ויער (1979), קשרים, בשניים, רפסודיה, קַנטיגָס, נימפאות (1980), הנוכרי, התהוות (1982), פמליה של מעלה (1986).

ב-1982 זכתה בפרס כינור דוד. ב-1987 התמנתה שיר לתפקיד מנהלת החזרות של להקת בת-שבע וב-1989 הייתה למנהלת האמנותית של הלהקה ונשאה בתפקיד למשך כשנה, עד למינויו של אוהד נהרין.

משנת 1991 מנהלת שיר מרכז למחול באילת ומשמשת מורה ומנהלת חזרות בלהקת PACT בדרום אפריקה.