אנשים

חוזה לימון (1972-1908)

רקדן וכוריאוגרף. יליד קוּלְיאקאן, מקסיקו. כילד עבר עם משפחתו לארצות הברית. תחילה הגיעו לטוסון שבאריזונה ובהמשך עברו ללוס אנג'לס. בילדותו למד לימון ציור ונגינה בפסנתר. ב-1926 החל ללמוד ציור ב-UCLA אך לא השלים לימודיו וב-1928 עבר לניו-יורק כדי ללמוד בבית ספר לעיצוב.
בהשראת צפייה במופע מחול של אמני מחול ההבעה מגרמניה הרלד קרויצברג ואיבון גאורגי, החליט לימון לעזוב את האמנות החזותית ולהירשם ללימוד מחול בסטודיו המפרי-וידמן אצל דוריס המפרי, צ'רלס ויידמן ופולין לורנס. במהרה הצטרף ללהקת המפרי-ויידמן ופעל בה במשך כעשר שנים, ראשית כרקדן ובהמשך החל להתנסות בכוריאוגרפיה. ב-1930 יצר את יצירתו הראשונה קבוצה קטנה והיה לכוריאוגרף-שותף בלהקה החל מ-1937. במקביל הופיע במופעים בברודוויי.
בשנת 1940 עבר לימון לסן פרנסיסקו והקים שם להקת מחול בשיתוף עם מיי או'דונל וריי גרין. שב לניו-יורק ב-1942 וחזר לעבוד עם המפרי-ויידמן.
ב-1943 גויס לצבא האמריקאי ושירת כרקדן וככוריאוגרף בהופעות לחיילים. בסופי השבוע החל ליצור עבור להקה קטנה שהקים בניהולה האמנותי של דוריס המפרי. להקה זו הייתה הבסיס ללהקת המחול חוזה לימון, שאותה ייסד ב-1946, השנה שבה קיבל אזרחות אמריקאית. ב-1950 ביקרה הלהקה במקסיקו, ולימון הוזמן לפתוח בית ספר ולהקה במקסיקו סיטי. הוא יצר כמה עבודות ללהקת הבלט מקסיקנו, אך בשנת 1951 שב לניו-יורק ללהקתו והמשיך ליצור עבורה עד סמוך לפטירתו. באותה השנה, לימון החל ללמד בג'וליארד, שם לימד שנים ארוכות.
לימון יצר יותר מ-70 כוריאוגרפיות, ובהן: The Moor's Pavane (1949), השד (1963) ותהילים (1967). בלהקתו שכלל את שיטת המחול המוכרת כיום כטכניקת לימון.
להקת בת-שבע העלתה שתיים מעבודותיו של לימון בשנת 1969: הגולים ולה מלינצ'י.
לימון זכה בפרסים רבים, בהם פרס Dance Magazine (1950, 1957), פרס קַפֵּזיוֹ (1964) וארבעה דוקטורטים של כבוד מטעם אוניברסיטת ווסליאן (1961), אוניברסיטת צפון קרוליינה (1965), קולבי קולג' (1967) ואוברלין קולג' (1969).

חוזה לימון נפטר בשנת 1972.